שדות מוטוריים

השדות המוטוריים הם התפתחותיים והן עוברים ומחדדים את המישורים. עבודה על שדות מוטוריים הן ברובד הגופני והן ברובד הרגשי והמחשבתי ומסייעים לאיזון טונוס השרירים. ניתן לעבור מתבניות קבועות לתבניות פעולה מתאימות יותר.

שדה ראשון כפיפה ופשיטה (כיווץ/התרחבות): זה הבסיס המוטורי עוד ברחם, לפני זחילה או הליכה.

שדה שני דחיפה ומשיכה: דוחפים את עצמינו, דוחפים מעלינו, מושכים אלינו. עבודה תנועתית שמתבצעת לרוב עם בגפיים.

שדה שלישי תיעול ורוטציה: התיעול – היכולת לנוע ישר, לנוע לעבר המטרה. הרוטציה – היכולת לנוע במעגליות, לחזור תמיד לאותה נקודה, הולכים סחור סחור.  

שדות נוספים

שדה ספיגה ופעולה - אקטיביסטי: קפיצות ותנועה משולבת. שדה מאוד אקטיבי. ספיגה - להכיל.

 

אנחנו צריכים להיות מסוגלים להיות בכל השדות והמישורים. לכל השדות המוטוריים יש הקבלות לחיים שלנו. אנחנו צריכים להרגיש בנוח בכל השדות ולדעת להשתמש בהם בהתאם.

כאשר אנחנו חשים כאב האינסטינקט הראשוני של הגוף הוא להתכווץ,(כפיפה) אין חשק לזוז אין מוטיבציה, יש פחד לחוש בכאב. תחושת התכרבלות כשחשים קור, כשרוצים הגנה. זה גורם לצמצום של תנועה ונשימה. אם נוכל למצוא מקום נעים בגוף ונכניס אליו את הנשימה נחוש התרחבות (פשיטה) גם פיהוק הוא התרחבות. בהתרחבות תהיה הרפיה לשרירים והטונוס לא יהיה גבוה.

לחוש דכאון – עייפות, חוסר רצון לחיות, חוסר תאבון. החוויה היא צמצום לא רוצה שיראו אותי.

המילה hope (תקווה) נגזרת מהמילה (hop) קפיצה. בן אדם בדיכאון מרגיש חסר תקווה ולכן אינו קופץ.

חוויה של רוטציה הינה תחושה שיכולה לבוא לידי ביטוי כשאנחנו לא יודעים מה אנחנו רוצים. חווים תסכול ובלבול מה ללמוד, קושי לקבל החלטה, מחשבה אחרי מחשבה רודפת אותנו, רגש אחרי רגש עולה. יכולים להרגיש הצפה וחוסר מיקוד. מבחינה תנועתית נרגיש המון תנועתיות אבל נשאר במקום, ננוע במעגליות. בכדי לצאת מהמעגליות נלמד את עצמינו להיות בתנועה קווית, להיות מתועלים, מכוונים מטרה, מכוונים וממוקדים בדבר אחד. נהיה זקוקים למגע שיקעקע אותנו.

 

חוויה של דחיפה יכולה לבוא לי ביטוי בצורך שלי להרחיק ממני אנשים להדוף אותם ממני ולחילופין לדחוף את עצמי לעשייה, להוכיח כוח רצון ויכולת עצומה שתוביל אותי להישגים גבוהים. בכדי לאזן יש צורך במשיכה. המשיכה תבוא לידי ביטוי בכך שאני מושך אלי אנשים, מעוניין להיות איתם בקשר. למשוך זה להוביל את עצמי ואחרים, זה להנהיג, לקבל החלטות, להיות אטרקטיבי, מיוחד.

מבחינה תנועתית יש הרבה עבודת כוח ידיים: כמו תרגיל שכיבת שמיכה בצורה סטטית. משיכת חבל.

כאשר אנחנו כל הזמן דוחפים בכוח אנחנו חווים תחושת מלחמה.

כאשר אנחנו כל הזמן מושכים אנחנו מוכנים להגיע לחמלה והשלמה.

שדה פעולה: שדה מאוד אקטיבי, מלא תנועה ותזזיתיות. אנשים בדכאון, בעייפות, בחוסר תנועה זקוקים להפעלה, להזרים את האנרגיה וחילוף החומרים בגוף.

שדה ספיגה: היכולת לא לנוע, לחוש מה קורה מסביב. לעצור ורק להקשיב לנשימה. להקשיב ללב. אנשים היפר אקטיביים חווים קושי להיות במקום הזה.

התנועה בין השדות המוטוריים חשובה גם מבחינה תנועתית, רגשית, מחשבתית וחושית. השילוב של עבודת גוף בשדות המוטוריים מקנה למטופל חוויה שבאה לידי ביטוי בחיים, אותה יוכל ליישם בחייו בהתמודדות עם רגשות, מחשבות ותחושות.