שחרור כעסים
שחרור כעסים
כעסים הינם רגש שיוצרים בתוך נפשנו בערה, שרפה, אש שיוקדת ואינה נותנת מנוח. הכעס שנאגר בנו כלפי עצמינו או כלפי אחרים, מחליש את הכוחות הנפשיים, גורם לעייפות נפשית ופיזית. יכול ליצור מחלות, סטרס רב, מכווץ את את הנפש ואת הגוף. הכיווץ אינו תורם לשום דבר פרט לעובדה שהכיווץ מצמצם אותנו, הופך אותנו לממורמרים, כואבים, דומעים ולכודים בתוך מבוך שקשה לצאת ממנו.
ראשית עלינו להכיר בעובדה שאנחנו בכעס, לברר עם עצמינו ממה נובע בכעס, האם הכעס על עצמינו, על מי שפגע בנו, האם אנחנו כועסים באמת, או שהכעס בכלל הגיע מגורם אחר. האם הכעס נשלח עלינו ממישהו אחר וחודר אותנו. האם הכעס קשור לילד/הילדה שבנו, שסוחבים חוויות ממקום אחר ושלב אחר. הבירור הזה לא פשוט הוא יכול לקחת לא מעט זמן עד שאנחנו מזהים מהיכן הוא מגיע.
בשלב השני, אחרי שזיהינו מהיכן הכעס נובע אלינו בחור האם להחלים ממנו או להמשיך לנטור טינה. בתהליך של החלמה, כל אחד חווה את ההחלמה מהכעס בדרך אחרת, אבל ניתן להגיע להחלמה - שהיא החמלה.
שימו לב למילים החלמה = חמלה = מחול. כשאלה אינם מצליחים להגיע להשלמה נשאר כעס ואתו יכולה להגיע "מחלה" (גם כאן האותיות מ/ח/ל מככבות)
הקושי בלסלוח נובע בקושי שלנו לשחרר את הכוח שנמצא בידיים שלנו, אנחנו רוצים שהצד השני ימשיך לשלם את המחיר על שפגע בנו. וכמובן קיים בנו הפחד שנפגע שוב. לא לסלוח זה כמו שריון שנוצר בגוף שלנו ובנפשנו כהגנה. קושי בלסלוח, אי היכולת לסלוח תוקעת את התהליך של שחרור הכעס והמרחק ביני לבין עצמי וביני לבין הפוגע רק מתעצמת.
מה עושים:
בתהליך של סליחה צריכים קודם כל להסכים להיות פגועים. צריך לעבור את שלב הכאב. החלק החשוב בתהליך הוא לסלוח לעצמי, על מה שהייתי בזמן שפגעו בי, לאהוב את עצמי מהרגע שנולדתי, לקבל את החוויות שלי כחלק מההתפתחות שלי.
להגיד מה מרגישים, להביע במילים את הכעס, את העלבון, את התחושה שכואבת. להביע את הרגש לא ממקום מאשים אלה ממקום משתף עם חמלה. אם אנחנו שומרים את הפגיעה בתוכנו אנחנו לא מאפשרים למשהו אחר לקרות.
להסתכל על הסיטואציה שהכעיסה אותנו ולראות אותה מנקודת מבט שונה, להבין שזה הוא/היא ולא אני, היה אירוע ואני פירשתי אותו וזה עורר אצלי רגשות ותגובה. כשמצליחים להבין שהסיטואציה היא לא אישית נגדי מתחילים לחוש קלילות מול זה.
סליחה זו המוכנות להסתכל קדימה להאמין שיכנס אור למערכת היחסים. כשאנחנו סולחים אנחנו מוותרים על "אני הצודק ואתה הלא בסדר". לסלוח זה להבין שכולנו עושים טעויות, כולנו בני אדם שבסופו של דבר חפצים בטוב. כשאנחנו סולחים אנחנו משחררים את העבר ונהנים מההווה ומחיינו כאן ועכשיו. אם מתקשים לסלוח אנחנו לא מצליחים לראות את הטוב שקיים כרגע. הסליחה מאפשרת להיפרד מהכאב ולהתחבר לטוב.
חשוב מאוד להבין שלסלוח זה תהליך שלוקח זמן ארוך אך בסופו הלב מתמלא ומתרחב ואין כיווץ.
בהצלחה
תגובות
הוסף רשומת תגובה